Blackout ו-All Clear / קוני ויליס

 

במעשייה "מעשה מרב ובן יחיד" של ר' נחמן מברסלב מסופר על יהודי שמבקש לנסוע לצדיק, אך נתקל שוב ושוב במכשולים טריוויאליים לכאורה שמונעים ממנו להגשים את חלומו. הנמשל הוא המשיח שמתמהמה להגיע ולגאול את העולם. גם גיבוריה של קוני ויליס בצמד הספרים Blackout (האפלה) ו-All Clear (צפירת הרגעה) לכודים ומצפים לגאולה, וגם הם נתקלים בשלל מעצורים שמעכבים את גאולתם.

הספר, המחולק כאמור לשני כרכים בשמות שונים, מתרחש במהלך מלחמת העולם השנייה בבריטניה. הוא שייך לסדרת ספרי המסע בזמן של ויליס, שבמסגרתם יוצאים היסטוריונים מאוקספורד של המאה ה-21 לחקור את העבר. כאן העבר הוא בריטניה ב"שעתה הגדולה ביותר" כפי שהגדיר זאת מנהיגה דאז וינסטון צ'רצ'יל – עמידת הגבורה שלה בראשית מלחמת העולם השנייה, כשנלחמה בבדידות מזהרת מול מכונת הכיבוש של היטלר.

זהו הספר הבשל והמתוחכם ביותר של ויליס בסוגה, והוא בהחלט ספר ל"מתקדמים". מומלץ מאוד להכיר קודם את המסעות בזמן בספריה הקודמים, ובפרט "מלבד הכלב" ו"ספר יום הדין", כדי שהכניסה לעולמה תהיה פשוטה ונהירה יותר. בספר הזה, יותר מאשר ביצירותיה הקודמות, ויליס נכנסת למהותו של המסע בזמן עצמו, משמעויותיו וההשפעה שלו על ההיסטוריונים הנוסעים בזמן.

גם היכרות קודמת עם לונדון תוכל לתרום להנאה מהספר, כמו גם בקיאות במחזות של שייקספיר, ספרי מתח של אגתה כריסטי, אגדות ילדים ומהלכה של מלחמת העולם השנייה. ויליס מכוונת גבוה וממטירה על הקורא רמזים והתייחסויות תרבותיות למכביר. עבורי, כמי שאוהב רפרנסים וטריוויה, היה בזה משהו מענג באופן בלתי רגיל. עם זאת, מי שפחות מתחבר לסגנון הזה עלול למצוא אותו מייגע במקצת, בפרט בשל החזרות הרבות.

התמודדות איתנה

כמו במקרים רבים אצל ויליס, הנרטיב העלילתי משמש כמחרוזת שאליה נקשרים תיאורים, אפיזודות, רמזים, הגיגים ואף בדיחות. גיבורי הספר הם היסטוריונים במעבדת המסע בזמן של פרופ' דנוורת'י באוניברסיטת אוקספורד של שנת  2060. הפעם הם נשלחים למשימות במלחמת העולם השנייה בבריטניה, על מנת לחקור את נושא הגבורה האזרחית.

המשימות צנועות לכאורה: היסטוריונית אחת מעבירה את שליחותה באחוזה כפרית שאליה נשלחו ילדים מלונדון בראשית המלחמה; אחרת נשלחת לעבוד כזבנית בחנות כלבו ברחוב אוקספורד. ויש גם משימות צבאיות יותר. לדוגמה אחד ההיסטוריונים מלווה את הנסיגה ההרואית של צבא היבשה הבריטי מדנקרק, ומלווה גם את המאמצים להטעות את המודיעין הגרמני בקשר לפלישה לנורמנדי ב-1944.

דרך כל המשימות האלה, ויליס מפגישה אותנו עם חוסנה של האומה הבריטית, וההומור שלה, בעיקר בעת הבליץ – תקופת ההפצצות של הגרמנים על לונדון במהלך "הקרב על בריטניה". בתוך כך אנחנו מתוודעים להתמודדות האיתנה של האזרחים, השהייה במנהרות הרכבת התחתית בזמן ההפצצות וההגנה על סמלים לאומיים – ובראשם קתדרלת סנט פול.

אולם עד מהרה ההיסטוריונים מגלים שהם תקועים בשנות ה-40 ואינם יכולים לשוב למאה ה-21. עיקר הספר עוסק בניסיון לפענח את החידה מדוע נקודות המעבר בזמן שלהם לא נפתחות, בתקווה לתקן את המעוות. חששם הגדול הוא שמשהו מהותי השתבש בעבר. אולי עצם המגע ההדוק שלהם עם האוכלוסייה הזמנאית שינה את ההיסטוריה ויצר פרדוקסים בלתי פתירים? האם באוקספורד יודעים על המצב ואם כן – מתי יבואו לחלצם? והאם, בעצם. כל זה כבר קרה?

העלילה נפרשת דרך נקודות המבט של שלושה היסטוריונים. איילין הצעירה, שזו משימתה הראשונה בעבר, מלווה ילדים מלונדון שפונו לאחוזה כפרית; פולי נשלחת לעבוד בכלבו ברחוב אוקספורד; ומייקל (מייק) מגלם דמות של עיתונאי אמריקאי שנשלח לסקר את הפינוי מדנקרק. לאורך Blackout עלילותיהם נפרדות ומתרחשות במקביל. בספר הבא, All Clear, העלילות מצטלבות.

בעוד דמויותיהם של ההיסטוריונים עסוקות בעיקר בפתרון החידה, דווקא דמויות המקומיים מהעבר, ובהם כומר האחוזה הכפרית, שחקן שייקספירי מזדקן ושני ילדים מה"איסט אנד" חודרות ללב הרבה יותר. אחת ההנאות הגדולות שלי הייתה להיתקל בהן מחדש לאורך הספר מנקודות מבט שונות. וכמו כל תיעוד היסטורי, סיפורי עלילותיהם אינם ממצים. הם שזורים בעשרות אנקדוטות, סיפורי משנה, התייחסויות תרבותיות, רמזים להמשך, פגישות מרגשות ופרידות מרגשות אף יותר, שמשלבים ברובן צחוק ודמע.

תחקיר מקיף

העלילה לוקחת אותנו לנקודות מפתח במלחמה: הפינוי מדנקרק, הבליץ, פענוח האניגמה (מכונת ההצפנה הנאצית) בבלצ'לי פארק ועוד. בהקדמה ל-All Clear מספרת ויליס האמריקאית שלצורך התחקיר על התקופה היא ביקרה במוזיאון המלחמה בלונדון, שם פגשה קבוצת נשים בעשור השביעי והשמיני לחייהן, שסיפרו בהתלהבות על ימיהן כתושבות לונדון בימי הבליץ, כנהגות אמבולנס או כחברות להקה בתיאטרון חובבים. סיפוריהן נוכחים בספר, לצד ייצוג משעשע במיוחד של זוג אמריקאי המבקר במוזיאון.

התחקיר של ויליס כלל גם קריאת יומנים רבים של אזרחים מכל שדרות העם. התחושה הנוצרת מכך היא של היכרות אינטימית עם החיים בלונדון תחת מטחי ההפצצות, לא פחות מכפי שהצליחה לבנות ב"ספר יום הדין", תחושה של חיים בכפר מוכה מגפה בימי הביניים.

קושי מסוים בספר טמון בזמן הרב יחסית שנדרש כדי להתחבר לדמויות ההיסטוריונים המספרים. הספר בנוי מפרקים של נקודות מבט שונות המתרחשות במקומות שונים ובזמנים שונים וכל הדוברים דומים בתחילה זה לזה, רק לאחר כברת דרך מצאתי את עצמי נקשר לדמויות ומתאהב בהן עד כלות.

ואכן אהבה, תמיד אצל ויליס וכאן במיוחד, ובפרט אהבה לילדים למרות האופי הבעייתי של חלקם, נמצאת בלב הסיפור. הספר רווי אהבת אדם ואהבת מולדת, והאהבה הזאת משאירה את האדם פגיע, אך גם מקנה לו כוחות ותעצומות נפש. את הציניות שהייתה להיסטוריונים כלפי התקופה ב"מלבד הכלב" מחליפות כאן חמלה והערצה לבני התקופה וחרדת אמת לגורלם. ועם זאת, הספר גם מצחיק, אפילו ברגעים שבהם הדמעות זולגות. אחת הדמויות אף מכריזה על כך במפורש: "זאת קומדיה, לא טרגדיה".

כמו ברבים מספריה הקודמים, האמונה הנוצרית נוכחת בעלילה, בין השאר בכך שהכמרים הם סמל כל הטוב שבעולם ולקתדרלה יש תפקיד מרכזי. בנוסף, אחד הנושאים המרכזיים בספר הוא הגאולה מהעולם הזה (לונדון של מלחמת העולם השנייה) לעולם הבא (אוקספורד של 2060), שהקשר עמו נותק. הגיבורים האמיתיים של הסיפור הם נושאי בשורת הגאולה, בעלי המאפיינים המשיחיים, המקריבים את עצמם על המזבח וקמים לתחייה. סמל חשוב שמופיע בהקשר הזה הוא הציור "אור העולם" המציג את ישו, נושא עששית האור, המתדפק על דלת נעולה, בדומה לגיבורי הספר.

בשל כל הפרטים האלה, אין פלא שהספר גם ארוך מאוד, ופה ושם חשתי שהיה רצוי לקצר אותו. אבל כששאלתי את עצמי בסופו של דבר, לאחר שהוא נגמר לי מהר מדי למרות אורכו, מה הייתי מקצץ בפועל – לא הייתה לי תשובה טובה. לא הייתי מוותר על כלום.

שמעתי את הספר בהקראתה משובבת הנפש של קת'רין קלגרן (Katherine Kellgren), שהלכה לצערי לעולמה מסרטן בשנה שעברה.  אף שהוא לא תורגם מעולם לעברית, הספר מומלץ מאוד למעריצי קוני ויליס, לחובבי מסעות בזמן ובעיקר לקוראים בעלי נשימה ארוכה.