הר סין ז'אנג / מורין פ' מק'קיו

קצת פירוט, להבהרה: התקופה היא העתיד הקרוב, כאשר סין הקומוניסטית שולטת על רוב העולם. לא מדובר כאן בתיאורי כיבוש, או ממשל צבאי. תקופת הספר הינה קצת יותר מאוחרת, והשלטון הסיני כבר מקובל, אזרחים סיניים נטמעים באוכלוסיית העולם, ונישואי תערובת אינם יוצאי דופן. כמובן, להשתייכות הלאומית והאתנית יש חשיבות מעמדית ברורה בעולם זה. סיני טהור, מבחינה גנטית (והעניין ניתן לבדיקה), מעמדו גבוה משל סיני יליד אמריקה, שמעמדו עדיף על פני בן תערובת חצי סיני, כשבקצה התחתון נמצאים ילידי אמריקה ללא דם סיני. השאיפה להגיע לסין, לחיות שם ולהתפרנס שם, אמורה להיות משאת נפשו של כל אחד.

לספר יש שני קווי עלילה – אחד באמריקה, בעיקר, והשני במאדים. על מאדים קיימת התיישבות, שכמו רבות מההתיישבויות החלוציות, מכילה בני אדם שלא הצליחו על כדור הארץ, תמהונים וכמובן גם כאלה שהוגלו לשם. החלק המאדימי, באופן הגיוני, מכיל יותר אלמנטים מד"ביים. אך הוא דווקא החלק היותר שולי בספר. שני קווי העלילה מתקשרים לקראת סוף הספר, באופן די מאולץ, לדעתי. נראה כאילו הסופרת חיברה שתי עלילות לספר אחד. על המאדים, למשל, נושא השלטון הסיני פחות מודגש, אולי בגלל המרחק.

גיבור הספר, הר-סין ז'אנג שמו, הינו בן לאב סיני ולאם היספנית. במקצועו הוא הנדסאי, ובזהותו הוא הומו. מנקודת המבט של הסופרת, עצם היותו של הגיבור הומו אינו עניין עקרוני; תגובת הסביבה לגבי היותו הומו, שונה לחלוטין. באמריקה, זה אולי לא כל כך בולט, אך בסין, שם מבקר הגיבור לצורך לימודים, היחס להומוסקסואליים הינו קטלני.

קיימת בספר התייחסות אגבית לנושאים עתידניים. דווקא התייחסות זו מצאה חן בעיני. הר-סין ז'אנג, במסגרת מקצועו, משתמש במכשיר הנקרא קרן חיתוך, שכשמו כן הוא. ז'אנג וחבריו מבקרים במועדון לא חוקי, שם מתנהל משחק, שהמנצח בו זוכה בפרס – תחושת אורגזמה המועברת ישירות למוחו. עוצמת התחושה גדלה כמספר הנקודות שצובר השחקן. תכנון מבנים, כפי שלומד ז'אנג, נעשה ע"י מערכת מחשבים שקולטת את הרעיונות ממוחו, ומעלה אותם על שרטוטים. בילוי מועדף בתקופה המדוברת הוא צפייה במרוצי עפיפונים, אך בשונה מהעפיפונים המוכרים לנו, העפיפונים בתקופה זו ממונעים ומוטסים. רעיונות הסופרת בנושאים אלו, ועוד במהלך הספר, הינם יוצאי-דופן, מקוריים ומעניינים.

מק'קיו יודעת לכתוב. תיאורי הדמויות והגיבורים, התחושות, הרגשות וההתלבטויות שלהן מועברים בצורה מצויינת. התיאורים עשירים ומלאי דימיון והקורא נעשה שותף מלא למחשבותיו ולבעיותיו של הגיבור. ההתלבטות של ז'אנג כאשר הוא נאלץ לצאת לבילוי עם בחורה היא התלבטות מציאותית בצורה יוצאת דופן. תיאורי הרקע, הערים, הנוף, הן בכדור הארץ והן במאדים מעוררי-דימיון, מלאים ובהירים.

אם נחזור למה שהזכרתי בתחילה, לא ניתן להפריד בין הדמויות לרקע. התנהגות הדמויות בספר מוכתבת המידה רבה על-ידי הסביבה והרקע. ז'אנג, כהומו, חייב להסתיר את נטיותיו בהיותו בסין, ונאלץ להסתיר את מוצאו המעורב במגעיו עם סינים טהורים בארצות הברית. כך שלאחר קריאת הספר, מסתבר שהוא אכן ספר מד"ב, ולא רק ספר "חברתי".

הספר כתוב בגוף ראשון, גם מבחינת דמויות משנה. אותה בחורה שז'אנג נאלץ לבלות איתה, בלחצו של אביה שהינו מעסיקו של ז'אנג בתקופה מסויימת, מתארת גם היא חלק מהקורות אותה. בתקופת הקשר עם ז'אנג היא מכוערת להפליא, כדבריו של ז'אנג. בשלב מאוחר יותר, לאחר שיפוץ פניה, היא הופכת ליפה יותר. היא מתארת, בצורה תמימה להפליא, יציאה לבילוי עם בחור ללא דם סיני. לקורא ברור איך יסתיים הבילוי; לנערה לא. היא נתקלת שנית בז'אנג, לאחר מספר שנים, והם מחליפים מספר מילים. ברגע פרידתם ממש, מגלה לה ז'אנג את הסיבה שלא היה מעוניין בה, עצם היותו הומו. תיאור פרידה זו נכתב ע"י הסופרת בצורה מעולה, והוא נוגע ללב.

החלק המאדימי בספר, מתאר חיים בחווה על המאדים. החווה הינה חלק מקומונה, והחיים מתנהלים שם בסכנת דליפת אטמוספרה תמידית. שוב, החלק הטכני, למרות היותו עקרוני וחשוב לדמויות, מוזכר באופן אגבי לחלוטין, כאילו ברור לסופרת שהקורא מכיר ויודע על מה מדובר. הסופרת מתמקדת יותר באינטראקציות בין הדמויות.

לסיכום: נהניתי מהספר. דווקא כחובב מד"ב קשה, הייתי די סקפטי לגביו, אך התבדיתי. אשמח לקרוא בעתיד עוד ספרים של סופרת זו, לתשומת לב עורך הסדרה (דידי חנוך). התרגום (רחביה ברמן) לא רע בכלל. יש לציין שקיים שיפור ניכר בתרגום לעומת ספרים קודמים של המתרגם. הספר מומלץ בהחלט – לחובבי מד"ב חברתי, אך לא רק. חובבי קוני וויליס – היכונו. יש מתחרה חדשה בשוק, ולא פחות טובה.