עיר הבקיע / אלסטר ריינולדס

הוצאת "אופוס" ממשיכה את המדיניות החדשה שלה להוצאת ספרי מדע בדיוני עדכניים מהשנים האחרונות. זוהי מגמה ראויה לציון למרות הסיכון המובנה בהוצאת ספרים שעדיין לא הוכחו כקלסיקות, והפעם זה השתלם ללא כל ספק.

אלסטר ריינולדס הוא כוח עולה במדע הבדיוני הבריטי החדש. לאחר כעשר שנים של כתיבת סיפורים קצרים עבר ריינולדס לכתיבת ספרים באורך מלא. "עיר הבקיע" הוא ספרו השני לאחר "חלל ההתגלות", אחד הספרים המדוברים ביותר של שנת 2000. בשנים האחרונות, כל היצירות שכתב מתרחשות באותו עתיד דמיוני של חלל ההתגלות. בעתיד של ריינולדס אין מסע מעל למהירות האור, והגלקסיה, למרות הימצאות שרידים של חייזרים פה ושם, ריקה באופן חשוד למדי מציוויליזציות חיות. האנושות, המחולקת למספר תת-קבוצות בעלות טכנולוגיה ואידיאולוגיות שונות, התנחלה בכמה מערכות שמש. רוב הסיפורים של ריינולדס, כולל זה, מתרכזים סביב כוכב הלכת ילוסטון, הסובב את הכוכב אפסילון ארידאני (אותו כוכב שמככב בבבילון חמש, דרך אגב).

ולספר עצמו:
טאנר מיראבל, חייל ושומר ראש לשעבר, מוותר על חייו בעולם הבית שלו, גבול שמיים, ועובר 15 שנות אור (וכמות זהה של שנים מחייו) בהקפאה, במרדף נקמה אחרי ארג'נט רייביץ' – האיש שהרג את מעסיקו ואת אשת מעסיקו (שאליה נמשך בסתר).

הבוס של טאנר, קאולה, היה סוחר נשק ומאפיונר בגבול שמיים, עולם הנמצא במלחמת אזרחים מתמדת מאז יושב על-ידי ספינת הדורות היחידה בהיסטוריה, מאות שנים לפני כן. גם טאנר עצמו, למרות שאינו איש רע, נמצא לרוב בצד הלא נכון של החוק.

היעד של רייביץ', וכמובן גם של טאנר, הוא מערכת ילוסטון, התרבות המתקדמת ביותר בחלל האנושי. כשטאנר מופשר (הוא הגיע באותה ספינה עם רייביץ' אך הופשר אחריו), הוא מגלה שלקה באמנזיית הקפאה – זכרונו מבולבל ביותר והוא זקוק לטיפול רפואי במשך מספר ימים. עוד הוא מגלה שכנראה לפני יציאתו מגבול שמיים הוא נדבק ב"נגיף דתי" – מחלה שהונדסה ע"י כת דתית בגבול שמיים, הגורמת לו לחוות חלומות המראים פרקים מחייו של האיש שהכת מעריצה יותר מכל – סקאי האוזמן, הקדוש/פושע, המנהיג השנוי במחלוקת של ספינת הדורות שיישבה את גבול שמיים.

בעוד זכרונו לא מאורגן וחלומות על סקאי פוקדים אותו באופן תדיר, מיראבל יוצא לחפש את הקורבן שלו בעיר העיקרית של הכוכב ילוסטון – עיר הבקיע. וכאן מחכה לו הפתעה שלישית: המערכת אולי היתה שיא התרבות האנושית לפני שיצא לדרך, אך בשנים בהן היה במסע תקפה את המערכת מחלה משונה, ספק ביולוגית ספק טכנולוגית, התוקפת מערכות נאנו ומעוותת אותן בצורות מזוויעות. העיר הפכה לקלחת רוחשת של מוזרויות, זוועות, טכנולוגיה נמוכה ושאריות של טכנולוגיה גבוהה. מנועי קיטור, חיות מהונדסות גנטית ושתלים קיברנטיים, חיים כולם בכפיפה אחת בעיר הבקיע. במהלך המרדף, טאנר מוצא את עצמו מעורב בכל מעשה שחיתות וברבריות שהעיר יכולה להציע, מסמים ועד לציד אדם. במקביל, הוא חווה יותר ויותר אפיזודות מחייו של סקאי האוזמן על ספינת הדורות, וזכרונו וזהותו מתערערים מרגע לרגע.

"עיר הבקיע" הוא סיפור מתח הכולל אלמנטים של ספרי בלש פרטי ופילם נואר על רקע של אופרת חלל. כספר, הוא פשוט מרתק, ולמרות אורכו והעלילה המורכבת שלו אין בו רגע מת. הרקע שריינולדס יצר בעולם שלו הוא מרשים ביותר (למרות שאינו מקרי במיוחד). הערך המוסף של ריינולדס עצמו הוא בעיקר ביכולת התיאור וההמצאה שלו – עיר הבקיע עצמה, עם כל הדקדנטיות שלה, היא הכוכב הראשי של הספר לא פחות מטאנר עצמו. הדמיון הויזואלי של ריינולדס מתפרע לחלוטין בתיאור הבניינים מוכי המחלה של העיר. הספר כתוב בשפת דיבור כיאה לפילם נואר – קללות יש בשפע, והתרגום של ענבל שגיב העביר אותן בצורה מוצלחת מאוד לעברית המדוברת של ימינו (אין ממה לחשוש – לא תמצאו שם דברים כמו "אחי" או "יש מצב"). לא עולה ממנו ההרגשה ה"מתורגמת" שקיימת בספרים לא מעטים, ושגיב מיעטה בשימוש בהלחמי-מילים מעצבנים ומלאכותיים (עמובד – ככה צריך לתרגם!)

סוף הספר מצליח לקחת את כל פתילי העלילה השונים (ויש הרבה מהם) ולסגור אותם בצורה מוצלחת ביותר. יש, אמנם, מספר פרטי עלילה שנמצאים בספר ונראים לא ממש קשורים ליתר הסיפור, אבל בעצם הם אזכורים לדברים מ"חלל ההתגלות" ומספרי ההמשך.

לפני סיום, אזהרה: מי שמצפה לדמויות שניתן להזדהות אִתן יהיה בבעיה בספר כזה, בו כל הדמויות הן פושעים מסוגים שונים. בעיני אחרים (כמוני) זו אינה בעיה כלל אלא בחירה ספרותית, אבל אני יודע שיש כאלו שזה חשוב להם, אז שווה להזהיר מראש.

הספר הזה הוא ללא ספק אחד הספרים המוצלחים ביותר שיצאו בזמן האחרון, ולחובבי מדע-בדיוני זוהי רכישה שאסור לוותר עליה. הוא מומלץ ביותר לחובבי איאן בנקס (בנקס וברוס סטרלינג הם שתי השפעות חזקות על הספרים של ריינולדס), וינג'י ואיגן.

מילה אחת אחרונה על סדר ההוצאה –אף על פי שזה הספר השני באותו עולם, הוא מתרחש קצת לפני חלל ההתגלות ואינו קשור אליו כלל מבחינת עלילה. בעצם, הפרק האחרון שלו, בו מוזכרת כבדרך אגב דמות ראשית מחלל ההתגלות, מתחבר יפה לתחילתו של חלל ההתגלות – מי שיקרא את הספרים בסדר בו אופוס הוציאה אותם יקבל עוד קצת ערך מוסף.