ענבר גרינשטיין

הבלוז שלו מרטיט לבבות ומעורר רגשות עזים של כמיהה, השתתפות ואחווה בין בני אדם לרובוטים – או של פחד

צעירה יפנית שזקוקה לעבודה מוצאת אותה בקצה חור תולעת, בין שורשיו של עץ עבות, בבית מסביר פנים עם גן ועם סבתא

לא ברור של מי היה הרעיון לתת לכל בעלי החיים תבונה, אבל ברור שלא חשבו על זה עד הסוף. תראו למשל את החתול הירונימוס…

האובדן של אחד הפך לאובדן של האנושות כולה כשהבינה המלאכותית התאהבה בו

יש לכם שמונה גלולות שנותנות למי שלוקח אותן כוחות שקשה לדמיין. וכן, זה קשור גם לסוף היקום.

זוג ציידי שדים, אבי ובנו; חוליג'ינג (שדת שועלה) וסין כולה חייבים ללמוד לסגל את עצמם למציאות המשתנה כשהטכנולוגיה המערבית מגיעה ומחליפה את הקסם העתיק. מי שרוצה לשרוד יהיה חייב להשתנות.

המפתח לעלייה ולירידה במדרגות היה להכניס אקראיות ובה בעת לשחק לפי הכללים. הכללים אמרו שאסור לדרוך על כל מדרגה ומדרגה, ואם אפשר לא לדרוך על מדרגות שיש עליהן כתמים ברורים: "עיניים" במדרגות עץ, מסטיק על בטון, דברים כאלה. אז הכללים, כפי שהם, לא הכבידו כל כך. האקראיות נועדה בעיקר להבטיח שלחייזרים שמהמרים על אילו מדרגות אדרוך יהיה שוק הימורים בר קיימא.

האינטרנט מוצף בזבל – כמה טוב שיש מישהו שמטפל בזבלנים! יש רק בעיה קטנה אחת…

אנדרואיד טיפולי מעניק שירות ייחודי לקשישה ולבני משפחתה בעוד האלצהיימר משתלט עליה. היום הוא פול. מחר יהיה מישהו אחר.