הברית של קפטן וורפטריל / לויס מקמסטר בוז'ולד

לויס מקמסטר בוז׳ולד היא אחת מסופרות המדע הבדיוני הטובות והמצליחות בעולם. גולת הכותרת של יצירתה היא סדרת הוור – אופרת חלל שופעת פוליטיקה בין כוכבית, תככים, מסעות בחלל, טכנולוגיה צבאית ואזרחית מתקדמת, שיבוטים וכמובן רומנטיקה בשפע.

גם המוציאים לאור בישראל זיהו את איכותה ואת חשיבותה של הסדרה ופרסמו עד כה שישה ספרים מתוכה. התחילה הוצאת זמורה ביתן, שפרסמה את שלושת הספרים הראשונים בסדרה לפני שחדלה לפרסם מדע בדיוני באופן מסודר. הוצאת מודן המשיכה בשני ספרים נוספים עד שגם סדרת המדע הבדיוני שלה בוטלה. עכשיו, אחרי הפוגה ארוכה, התגייסה למשימה הוצאת סיאל, עם ספר חדש הלקוח מהענף הטרי ביותר של הסדרה: "הברית של קפטן וורפטריל״.

אוהביה של בוז׳ולד התוודעו בעבר לעלילותיהם של קורדליה נייסמית העשויה ללא חת ושל בנה מיילס וורקוסיגן הגאון והשאפתן לאין שיעור. כעת היא מתפנה לחקור את מעלליו גיבור ססגוני אחר, שעד כה היה דמות משנה בלבד בספרים והסיפורים שעסקו במיילס – דודנו רודף השמלות קפטן איבן וורפטריל.

איבן הציב בפני הסופרת אתגר מיוחד בדרך לקדמת הבמה. בספריה הקודמים השתמשה בו הסופרת כאתנחתא קומית: הוא הוצג כאדם לא חכם במיוחד שמשתרך תמיד צעדים רבים מאחורי קרוב משפחתו הגאון מיילס. מקומו בסדרה היה של הצופה השפוי שמתבונן מהצד בתאונות השרשרת הבלתי נגמרת שחולל דודנו.

כעת מגיע תורו של איבן להסתבך, וכרגיל זה לא לגמרי באשמתו. סוכן קיסרי מגיע למגוריו הזמניים בכוכב הלכת קומאר ומבקש ממנו לחזר אחרי טז', בחורה צעירה שנקלעה שלא בטובתה לפרשייה פלילית זניחה, כדי להוציא אותה מביתה. כרגיל אצל בוז'ולד, העניינים יוצאים משליטה והמשימה הפשוטה לכאורה מובילה לפרשה מסובכת של תככים, רצח, כסף, פוליטיקה, סודות מהעבר ורומנטיקה, לאו דווקא בסדר הזה.

הקפטן ההולל וחסר השאיפות מוצא את עצמו מנסה להשליט סדר בחייו בשעה שהעולם סביבו משתגע. קרובי משפחתה הג'קסוניאנים של טז' מגיעים בעקבותיו לבריאר וההתנגשות בין התרבות הקפיטליסטית הפרועה וחסרת החוקית שלהם עם המשטר הטוטליטרי הנוקשה והשמרני של בריאר היא בלתי נמנעת. ואם לא די בכך, אם המשפחה היא אשת האוט סיטגנדית במוצאה, שהייתה בבריאר בתקופת הכיבוש.

עם כל התסבוכת הזאת איבן מתמודד בסך הכל לא רע. בספרים הקודמים שמו נקשר שוב ושוב למילה "אידיוט", וזה היה כמובן הגיוני בהחלט כל עוד הוא עמד מול האינטלקט המדהים והאופי התזזיתי של מיילס. כאן הוא מתגלה כאדם נבון במידה סבירה, אם כי הרבה פחות שאפתן מדודנו, שזוכה להערכה רבה ממפקדו ומיומן הרבה יותר מהאדם הממוצע בהתמודדות עם תככים גלקטיים ועם הפוליטיקה המורכבת של בריאר. בהתחשב בקשריו המשפחתיים ובכך שילדותו עברה לצד הקיסר גרגור ומיילס, זה מתבקש.

לתסבוכת נכנסת גם הננו-טכנולוגיה הגבוהה, שתופסת מקום מרכזי בכל ספריה המאוחרים של בוז'ולד. במציאות העתידית שהיא מציירת, ההנדסה הגנטית הגיע לרמה שמאפשרת להנדס אנשים שעורם יהיה בכל צבעי הקשת וחושיהם מחודדים יותר מאלה של האדם הרגיל, וההשלכות החברתיות של זה אדירות והסופרת מרבה לחקור אותן בספריה, משלל זוויות. באחד מספריה הקודמים, שלא תורגמו לעברית, עמדה למשל קהילה שלמה של אנשים שהונדסו עם ארבע ידיים ובלי רגליים כדי שיוכלו לעבוד בתחנות חלל באפס כבידה

 במציאות שבה שיפורים כאלה נעשים כמעט באופן שגרתי, שיטות ההתרבות המוכרות לנו בעולמנו השמרני, שמגולם מהבחינה הזאת על ידי התרבות הבריארית, נראות מפגרות במיוחד. אנו חוזים בספר, בין השאר, בהשלכות החברתיות של ההשתחררות מכבלי הרבייה הטבעית, ובוז'ולד מנצלת את האפשרויות שהטכנולוגיה פותחת לה כדי להעמיד בסימן שאלה גדול את כל המוסכמות המיניות המוכרות לנו במציאות של ימינו.

להבדיל מבריאר, התפיסה כלפי מין בכל העולמות המתקדמים יותר היא חופשית להפליא, וחינוך מיני פעיל הוא חלק בלתי נפרד מגיל ההתבגרות. אין טאבואים והכל מותר כל עוד כל הצדדים מעוניינים. ובכל זאת, לא מדובר כאן בהפקרות, אלא ביחס נינוח וטבעי כלפי מיניות שהופך אותה לדבר טבעי והרבה פחות טעון ממה שאנחנו מכירים בחברה בת זמננו. ההשלכות החברתיות, כמובן, מרחיקות לכת ובוז'ולד חוקרת אותם לעומק בספר הזה וברוב ספריה הקודמים שלא תורגמו עד כה.

כאן, בעובדה שלפחות שני שליש מספרי הסדרה לא תורגמו, טמונה בעיה מהותית של הספר. מאחר שהוצאת הסדרה בעברית נקטעה לפני עשור, בהוצאת סיאל ראו לנכון לנצל את פתיחתו של ענף חדש של הסדרה כדי לחדש אותה, אולי בתקווה להקל כך על קוראים חדשים שאינם מכירים את המקור.

ההיגיון בהחלטה הזאת מובן, אבל יש לה גם מחיר. אחרי הכל, מאז "סיטגנדה", הספר האחרון בסדרה שיצא בהוצאת מודן, עברו הרבה דברים על איבן, מיילס ושאר הדמויות. אנשים מרכזיים התחתנו, פרשו, הטירוף של מיילס נרגע מעט והוביל אותו למקומות ממוסדים יותר, וגם דמויות משנה חשובות כמו קפטן איליאן עברו תהליכים חשובים. בוז'ולד כמובן מסבירה את כל הפרטים החסרים לאורך העלילה, כך שקוראים חדשים לא יתקשו כנראה להבין את הרקע. ובכל זאת, אי אפשר להתעלם מהתחושה שמשהו חסר באמצע. וכמובן אם ביום מן הימים הספרים הקודמים יתורגמו, הם יאבדו את אלמנט ההפתעה.

בעיה נוספת באותו עניין נוגעת לתרגום, שניכר שלא הקפידו בו מספיק על ההמשכיות עם הספרים הקודמים בסדרה. בתרגום הנוכחי השתנו שמותיהם של אנשים ומקומות, שהחשוב ביניהם הוא "ג'קסון הול" – ישות פוליטית שממלאת תפקיד חשוב בעלילת הספר הנוכחי. ג'קסון הוזכר כבר ב"משחקי אצולה", הספר הרביעי בסדרה, שם העדיפו לתרגם אותו כ"התאחדות הג'קסוניאנית" (או משהו דומה). המתרגם הנוכחי, יונתן בר, העדיף לתעתק את המילים מאנגלית. פערים דומים מופיעים גם בשמות נוספים בספר. הם לא רבים, אבל די בהם כדי להקשות על הקורא הוותיק. גם טעויות ההגהה הרבות אינן מועילות.

למרות ההסתייגויות האלה, "הברית של קפטן וורפטריל" הוא ספר מהנה ומומלץ בחום לכל אוהביה של בוז'ולד, וגם למי שנתקלים בה בפעם הראשונה. גם כאן, כמו תמיד, בוז'ולד מוכיחה את עצמה כסופרת מדע בדיוני מרתקת, שיודעת לשלב רעיונות חברתיים וטכנולוגיים מרתקים בתוך עלילה סוחפת עם דמויות מעוררות הזדהות. ובינינו, מה כבר צריך יותר?

 (הוצאת סיאל, 2013. מאנגלית: יונתן בר. 341 עמודים).

הספר באתר ההוצאה

רסיסים של כבוד ובריאר – ביקורת

סיטגנדה – פרק לדוגמה

קללת צ'אליון – ביקורת על ספר פנטזיה של בוז'ולד

Paladin of Souls – ביקורת