מלחמת רוסיה-אוקראינה: שדה הקרב של המד"ב

הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022 לא באמת הפתיעה אף אחד מכל מי שנחשפו אפילו לקצה קצהה של התעמולה הלאומנית הרוסית מאז תחילת המילניום. כל השופרות הרשמיים והלא רשמיים של ממשל פוטין – לרבות חלקים מתעשיית התרבות, והספרות הספקולטיבית בתוכה – מגויסים כבר זמן רב להעביר מסר אחיד בעד רוסיה הגדולה.

למסר הזה יש מרכיבים רבים, שבבסיסם עומדת ההנחה שרוסיה צריכה לחזור להיות אימפריה; לחדש את ימי תפארתה – הדמיוניים במידה רבה – של רוסיה הצארית. ואם כבר אנחנו משקרים לעצמנו אפשר פה ושם להתגעגע גם לברית המועצות הגדולה. לפי אותו סיפור, המערב הנאצי חתר תחת רוסיה ודרדר אותה למצבה הנוכחי וארה"ב וברית נאט"ו ממשיכים לפעול כדי להשאיר את רוסיה קטנה וחלשה. אך היום המערב חלש, מנוון, היסטרי וגם הומוסקסואלי, כי הרי ברור שהתנועה למען זכויות הלהט"בים היא חלק בלתי נפרד מהחולשה והניוון המערביים.

לאוקראינה יש מקום מיוחד בסיפור הזה שרוסיה מספרת לעצמה. מבחינת הנשיא ולדימיר פוטין והרבה מאוד רוסים, אוקראינה היא חלק בלתי נפרד מרוסיה ההיסטורית, והסיבה היחידה לקיומה כישות עצמאית היא שהמערב משתמש בה כדי לרסן את כוחה של רוסיה, בעזרת משטרו הפרו-מערבי של משתף הפעולה היהודי הנאצי ולדימיר זלנסקי. לכן, לעומת כל שאר המדינות שהיו פעם חלק מברית המועצות לשעבר, הבגידה של אוקראינה נחשבת צורמת במיוחד בעיניים רוסיות לאומניות.

מדע בדיוני בשם המולדת

שדה הספרות הספקולטיבית ברוסיה לא עומד מן הצד בעימות הזה, ורבים מסופרי הז'אנר הבולטים במעצמת העבר המבקשת לחזור לגדולתה מקדמים תפיסת עולם לאומנית, אנטי-אוקראינית ואנטי-מערבית. הגדיל לעשות סרגיי לוקיאננקו, מסופרי המדע הבדיוני המובילים כיום בשפה הרוסית, כשבריאיון טלוויזיוני מפורסם שנתן בשנת 2022 הוא דחה את הצעת המראיין להטביע ילדים אוקראינים כמו עכברושים. במקום זה הוא הציע חלופה "הולמת" יותר, לדעתו: להלקות אותם.

אותה גישה ניכרת גם בספרות עצמה. ז'אנרים שלמים מוקדשים לתיקון ההיסטוריה הרוסית באופן שמקדם נרטיבים לאומניים. מבחינת חלק לא קטן מהקהל הרוסי, זוהי אמת בסיסית, המיתוס המכונן של חייהם הלאומיים. בעיניים מערביות זוהי תעמולה, שראויה לחרם. באוקראינה יצירות כאלה מוחרמות כבר שש שנים.

נכון להיום חלקים ניכרים מהספרות הספקולטיבית ברוסיה שקועים בקידום הלאומנות הרוסית. יתר על כן, תת-סוגות בתוכה – בעיקר פופאדנצי והיסטוריה חלופית – הפכו לנשק תעמולתי בוטה, שהוצאות ספרים רוסיות גדולות התגייסו להציף בהן את השוק האוקראיני. אבל ראשית כמה מילים על סרגיי לוקיאננקו.

הכוכב העולה של רוסיה הגדולה

סרגיי לוקיאננקו הוא סופר פנטזיה ומדע בדיוני רוסי עטור פרסים. סדרת "משמר הלילה" שלו תורגמה ליותר משלושים שפות ועובדה לשני סרטי פנטזיה מצליחים. לוקיאננקו פעיל מאוד בקהילת חובבי הז'אנר ברוסיה, מרבה להשתתף בכנסים ואף היה שותף בארגון של אחדים מהם. בנוסף, הוא מתעב את אוקראינה. באפריל האחרון מינה אותו פוטין לחבר בלשכה הציבורית הרוסית במטרה לסייע במה שמנהלת מווזיאון ההיסטוריה הרוסית בת זמננו אירנה וליקנובה, המקורבת למשטר, מכנה "הפצת האמת ההיסטורית של רוסיה וטיפוחה אצל הדור הצעיר”.

לוקיאננקו התייצב לצד הממשלה הרוסית ממש מהרגע הראשון. בשנת 2013, לאחר שהפרלמנט האוקראיני נכנע ללחץ הרוסי ועצר את צעדי ההתקרבות של המדינה לאיחוד האירופי, פרץ באוקראינה גל של אירועי מחאה שכונו יחד יברומאידאן ("כיכר אירופה"). כבר אז לוקיאננקו מיהר לגנות את המוחים, ואף אימץ את הרטוריקה האנטי-להט"בית של ממשלתו והשווה את המחאה ל"ניתוח כפוי להחלפת מין". כמה חודשים לאחר מכן, כשההפגנות הובילו להדחת הנשיא הפרו-רוסי ויקטור ינוקוביץ', לוקיאננקו כבר הכריז שאוקראינה היא "מדינה מופקרת", הודיע שלא יבקר בה יותר ועודד אוקראינים "רגילים" להימלט לרוסיה. בנוסף הוא איים לפעול נגד תרגום ספריהם של סופרים אוקראינים בדלנים לרוסית ואסר על תרגום ספריו לאוקראינית. מאז ועד היום הוא מרבה להתבטא נגד אוקראינה בבלוג שלו ובפורומים ציבוריים אחרים.

מאז שנת 2019 לוקיאננקו הוא בין מארגניו של הכנס הספרותי "כוכבים מעל דונבאס", שהחל את דרכו ככנס מדע בדיוני והיום מוקדש לכל סוגי הספרות. הכנס נולד במקור בדונצק, בירת חבל המריבה דונבאס במזרח אוקראינה, שהוחזק בחלקו בידי כוחות של בדלנים רוסים תושבי אוקראינה מאז 2014 וכיום נמצא תחת כיבוש צבאי רוסי. ב-2022 הכנס בוטל בגלל הפלישה וב-2023 הוא התקיים בעיר האוקראינית הכבושה מריופול. משתתפי הכנס, ביניהם לוקיאננקו גייסו מעל 15 מיליון רובל (כ-600 אלף שקל) כדי לתמוך בתושבי המקום ה"חופשיים" ובחיילים שנלחמים בחזית.

הפלישה של רוסיה לאוקראינה ב-2022 רק חיזקה את נחישותו ואת אמונתו בצדקת הדרך. מיד אחריה הוא החתים יותר משמונים סופרים וסופרות רוסים על עצומה התומכת בהמשך המאבק הצבאי, בנימוק, "שודדים, חמושים באידיאולוגיה נאצית, הורגים את בני ארצנו במשך שמונה שנים, הורגים את הנשים, הזקנים והילדים של דונבאס". מספר החותמים הרב על העצומה מעיד עד כמה התפיסה הזאת רווחת בציבור הסופרים הרוסי. ובינתיים הקהל קונה במרץ את ספריהם. את המספרים האלה רואים היטב בהצלחה המסחרית של שתיים מהסוגות המגויסות ביותר: ספרי המסע המקרי (פופאדנצי) וההיסטוריה החלופית.

שכתוב העבר

פופאדנצי והיסטוריה חלופית הן הסוגות הספקולטיביות המובילות כיום ברוסיה. פופאדנצי הוא תת-סוגה בתוך המדע הבדיוני שעוסקת בנוסעים תועים בזמן אשר מנסים לתקן את עוולות ההיסטוריה. דוגמה קלאסית לספר כזה מחוץ לספרות הרוסית של זמננו היא הספר "ינקי מקונטיקט בחצר המלך ארתור" של מרק טוויין, שבו מהנדס אמריקאי מגיע במקרה לאנגליה הארתוריאנית ומביא אליה את הקידמה הטכנולוגית טרם זמנה.

ספרים בסוגות הללו נמכרים כיום הרבה יותר מכל סוגה ספקולטיבית אחרת ברוסיה, והיצע הכותרים מתאים את עצמו לביקוש. רוב הספרים האלה רואים אור בהוצאת יאוזה/אקסמו – חברת ההוצאה לאור הגדולה ביותר ברוסיה. הפריחה בתחום נמשכת מאז ראשית שנות האלפיים, ומייצגת היטב את סוג המדע בדיוני שמדבר היום לקהל הרחב ברוסיה.

התבנית העלילתית של הספרים הללו קבועה למדי. גיבור ספרי הפופאדנצי הוא בדרך כלל גבר רגיל מההווה. לרוב יהיו לו רקע מדעי או טכנולוגי, מיומנות באומנויות לחימה או תודעה היסטורית מפותחת מהסוג הנכון. איכשהו הגיבור מגיע לעבר, בעצמו או במעבר של התודעה שלו למוחה של דמות היסטורית מוכרת. וראו זה פלא – עכשיו הוא יכול לתקן טעות היסטורית חמורה ולהעלות את ההיסטוריה הרוסית מחדש על דרך המלך.

בהיסטוריה חלופית, לעומת זאת, אין מסע בזמן, אלא רק ספקולציה של "מה היה אילו?". פשוט משנים חלק מהפרטים הקריטיים בהיסטוריה, כדי להוביל לתוצאה שונה. המטרה זהה תמיד: להשמיד את אויביה של רוסיה, לייסד אימפריה רוסית ולכבוש את השכנים. כך הקוראים מקבלים חוויה אספקיסטית שמאפשרת להם ליהנות ממציאות חלופית טובה יותר, ובאותה הזדמנות לנסות לרפא את טראומות העבר. אילו הנסיבות היו משתנות כך וכך, רוסיה הייתה גן עדן היום והעם הרוסי היה מגיע למעמד הראוי לו.

המורשת הסובייטית היא מאפיין מרכזי בז'אנרים הללו, וכך גם ההאדרה של רעיונות הקיסרות והטוטליטריות – בתיבול לא מועט של אנטישמיות. לדוגמה, כשגיבורים חוזרים בזמן לרוסיה הצארית, הם פועלים להעניק לעבר חלק מהניחוח של גן העדן שהתגשם, לפי תפיסתם, בברית המועצות תחת שלטונו של יוסיף סטאלין. בספרים רבים אחרים ולדימיר איליץ' לנין נהרג בשלב מוקדם ומהפכת אוקטובר נכשלת – שינוי שנחשב חיובי כי קומוניזם הוא ניגודה המוחלט של הלאומנות, והספרים האלה מגויסים כל כולם לקידום הלאומנות הרוסית – לא פעם על חשבון ערכם הספרותי.

פה ושם מבליחים גם ספרי פופאדנצי בנושאים אחרים. אחד הבולטים מביניהם הוא הפנטזיה הרומנטית – תבנית שבה הגיבורה היא אישה רגילה שמגיעה בטעות לעולם פנטזיה ומוצאת את עצמה במעמד של קוסמת חזקה, או נשואה לקוסם חזק, נסיך או מלך. בסוף היא תזכה כמובן באהבה ובכבוד.

לפי נתונים שאספה הסופרת והמבקרת מריה גלינה באתר הרוסי Livelib, בשנים 2018-2016 לבדן ראו אור בסוגות האלה קצת יותר מאלף כותרים חדשים. רוב הספרים הללו נחשבים ספרי כיס זולים לקהל הרחב ומעדיפים להתמקד בהגשמת משאלות לאומיות – למשל "סטאלין נוסע לעתיד כדי לייעץ לפוטין" – בלי כל ניסיון להתמודד עם רעיונות מורכבים באמת. אבל יש גם אחרים. למשל סדרת גנרל-אדמירל, של הסופר רומן זלוטניקוב, זוכה לציון מכובד של 8.11 מ-10 ב-Fantlab, אתר רוסי בסגנון Goodreads שמתמקד בספרות ספקולטיבית.

הסדרה עוסקת באיש עסקים שנופל לתוך הגופו של הגנרל-אדמירל האחרון של הקיסרות הרוסית, הנסיך אלכסיי אלכסנדרוביץ', בסביבות 1880. הוא מנצל את מעמדו כדי לקדם מודרניזציה מוקדמת של רוסיה, ולייתר את המהפכה התעשייתית שהוביל לאחר מכן סטאלין במחיר בלתי נתפס של סבל אנושי ומוות המוני. לשם כך הוא עושה שימוש מושכל בקולוניאליזם כדי לייצר מקור הכנסה שיאפשר מודרניזציה של רוסיה ושיפור ניכר ברמת החיים של אזרחיה. המהלך עולה יפה, וארבעים שנה לאחר מכן לא פורצת המהפכה הבולשביקית. במקומה העם הרוסי זוכה לרפורמה חוקתית שמשמרת את המלוכה. סדרה מורכבת ומעניינת, שניכר כי הושקעו בה הרבה מחשבה ותחקיר.

סוכנות ספרותית לתעמולה

"מאז 2009, רוסיה חווה גל אדיר של ספרים מז'אנר הפנטזיה [בהקשר הזה: שם כללי לכל היצירה הספקולטיבית; י"פ] הממוקדים בנושא המלחמה באוקראינה, בנוסף לספרות לכאורה 'היסטורית' וספרי עיון כלליים העוסקים ב'התרסקות הפרוייקט האוקראיני' ומזלזלים בעצמאות של העם האוקראיני ה'לא קיים' ובאופיו ה'מלאכותי' של השפה האוקראינית". (מתוך סקירה על ספרים אנטי-אוקראיניים שמופצים באוקראינה לצורכי תעמולה, מאת מערכת כתב העת הספרותי האוקראיני צ'יטומו, 4.4.2022)

שכתוב ההיסטוריה הוא גם כלי חינוכי, שמבנה את הזיכרון ההיסטורי של הקוראים ומגדיר להם מהם הערכים הראויים. ואכן רוסיה מרבה לעשות שימוש בספרות ובספרים גם ככלי מלחמתי – הפעם במאבק על דעת הקהל האוקראינית. אוקראינה, מנגד, מגיבה בצעדי צנזורה וחרם לבלימת "הפלישה הספרותית".

לפי הסקירה בצ'יטומו, הספרות הרוסית, וההוצאות לאור הרוסיות מאוד דומיננטיות בשוק הספרים האוקראיני. הנתונים מראים שעד שנת 2017, שלושה רבעים מהכותרים שהופצו באוקראינה יובאו מרוסיה. מעבר להיבט המסחרי והתרבותי, שמבטא תלות כמעט מוחלטת בכלכלה ובשפה של המעצמה השכנה, הוצאות הספרים הרוסיות ניצלו את שליטתן בשוק כדי להציף את חנויות הספרים בתעמולה פרו-רוסית.

בין אלה, נתח משמעותי שמור לספרי פופאדנצי או היסטוריה חלופית. ההפצה שלהם מתנהלת גם באינטרנט, לפעמים אפילו בחינם, ותכניהם מספרים על הצבא הרוסי הגדול שבא להציל את כולם, יוצאים נגד אוקראינה הריבונית, מעודדים אלימות וטרור ופועלים להעמיק את השסעים בחברה האוקראינית.

ב-2017 המצב הזה השתנה. ממשלת אוקראינה הגבילה את ייבוא הספרים המודפסים מרוסיה והקימה ועדה שתקבע מהם הספרים שמותר להכניס לארצם. מאז ועד 2022 עברה הוועדה על 45 אלף בקשות, אישרה את רובן, אך גם אסרה את מכירתם או הפצתם של יותר מ-5,000 כותרים, ושללה בדיעבד היתרים לקצת יותר מאלפיים כותרים שכבר אושרו. רבים מהספרים המוחרמים נכתבו בידי סופרים שהוגדרו איום לאומי על אוקראינה, כמו הפילוסוף הפוליטי הפשיסט אלכסנדר דוגין, המקורב למשטר פוטין, או הסופר הפורה אלכסנדר טמוניקוב שנקבע כי ספריו מפיצים שנאה כלפי אוקראינה והאוקראינים.

מבין 300 הכותרים המוחרמים שעורכי צ'יטומו בחרו לבדוק, בולטים במיוחד ספרי ההיסטוריה החלופית, ספרי עיון פוליטיים ומדע בדיוני. הנרטיב שחוזר בהם שוב ושוב מציג את אוקראינה העצמאית כמיזם כושל שנשלט בידי חונטה נאצית בקייב, תחת חסות אמריקאית, ומוביל לעבר חזון אוטופי שבו האוקראינים והרוסים יתאחדו מחדש תחת שליטה רוסית.

הוועדה גם זיהתה תשע הוצאות ספרים רוסיות שמפרסמות באופן שיטתי תעמולה רוסית, ואסרה עליהן להמשיך לפעול באוקראינה באופן גורף. הגדולה מביניהן, הוצאת הספרים אקסמו, עומדת מאחורי קרוב לחמישית מהכותרים המוחרמים – והיא גם המפיצה הגדולה ביותר של ספרי פופאדנצי. לא שזה מפתיע: כבר ב-2011 נמתחה ביקורת נוקבת על אקסמו בעקבות פרסום דברי שבח לסטאלין ועושי דברו.

בין אירופה לסין

אוקראינה איננה לבדה במאבק הזה: מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה, גופי תרבות רבים במערב הטילו אף הם חרם על אקסמו ועל הוצאות ספרים רוסיות נוספות, שמתקשות כעת להפיץ את ספריהן במערב אירופה ובצפון אמריקה, ונאסר עליהן להשתתף ברבים מירידי הספרים בינלאומיים.

גם קהילת חובבי המדע הבדיוני והפנטזיה נדרשת לבחור צד במאבק הזה. בכנס יורוקון 2022 הוסיפה אגודת המדע הבדיוני האירופית (ESFS) נספח לתקנון האגודה שמאפשר לה להכריז על מדינות שאינן רשאיות לארח כנסים ולהגיש מועמדים לפרסים ספרותיים מטעמה. מיד אחרי כן הועלתה ההצעה להפעיל את הסנקציה על רוסיה, והרוב הנדרש, של 75 אחוז מהמצביעים באסיפה הכללית של האגודה הושג בקלות.

וורלדקון זה כבר סיפור אחר לגמרי. כנס המדע הבדיוני העולמי השנתי יתקיים השנה בתאריכים 22-18 באוקטובר בעיר צ'נגדו בסין. אחד משלושת אורחי הכבוד של הכנס הוא מיודענו סרגיי לוקיאננקו, שהזמנתו נחשבת "סדין אדום" בעיני תומכיה הרבים של אוקראינה. על מארגני הכנס הופעלו לחצים כבדים לבטל את ההזמנה של לוקיאננקו לכנס, אך עד כה ללא הועיל. נכון לעכשיו נראה שרבים בקהילת חובבי הז'אנר העולמי יחרימו השנה את הכנס.

יש מקום להתווכח אם ממשלת רוסיה משתמשת במדע הבדיוני בצורה מתוכננת ויזומה כדי להפיץ תעמולה, או שהיא רק מנצלת לצרכיה הלכי רוח רווחים בציבור הרוסי ובתרבות – שהסופרים והסופרות הם חלק בלתי נפרד ממנה. אף שהתשובה לזה עשויה להיות מעניינת, היא לא העיקר בעיניי. מספיק לדעת שהוצאות ספרים רוסיות עוסקות בהפצת שנאה באמצעות קידום מיתוס לאומני רצוף שקרים והטיות. הסיבה פחות רלוונטית.

מה אפשר לעשות? דבר ראשון, לא לצרוך ספרים של הוצאות לאור שמפיצות שנאה. בנוסף יש ספרי מדע בדיוני אוקראיניים שתורגמו לאנגלית, כמו Vita Nostra מאת מרינה וסרגיי דיאצ'נקו. ואם אתם מכירים יוצרים אוקראינים שחשוב לקהל הישראלי להכיר, הפיצו והשפיעו. וכמובן תרמו כמיטב יכולתכם לארגוני סיוע שפועלים באוקראינה או מסייעים לפליטים. חשוב להזכיר לאוקראינים, המתמודדים מול צבא פולש, שהם ממש לא לבד בעולם.