בזמן שאנו נעים לעבר העתיד המרושת, התחזיות של סטרלינג מתקרבות יותר ויותר להווה: ספרו האחרון כבר אינו מדע בדיוני כלל ומתרחש בהווה. DISTRACTION מתרחש בעוד 40 שנה, בעתיד דומה או זהה לזה של heavy weather, אבל הנושא שלו נוטה יותר לכיוון הפוליטי-כלכלי מאשר לטכנולוגי; חלק מהרעיונות שבו כבר הופיעו בצורה זו או אחרת במאמרים שלו ב-WIRED או בסיפורים הקצרים מהתקופה האחרונה.

אמריקה בשנת 2040 היא מקום די גרוע לחיות בו: כלכלת המידע קרסה, המערכות החברתיות שאנו מכירים הפסיקו לחלוטין לפעול, ואנשים רבים נוטשים את כל החיפוש המוכר אחר עבודה-כסף-מגורים קבועים ועוברים לחיי נוודות כשהם נעזרים במחשוב זול וביוטכנולוגיה כדי ליצור לעצמם מזון ומחסה. הצבא עזב את כלי הנשק ועבר למלחמת מידע, וארה"ב נמצאת במלחמה הקרה השנייה – עם הולנד.

אוסקר וולפרייסו, גיבור הספר, הוא פעיל פוליטי צעיר וחלקלק, אחרי מערכת הבחירות הראשונה שלו לסנאט. כחבר זוטר בועדת הקונגרס לענייני מדע, משימתו הראשונה לאחר הבחירות היא לבדוק את המצב במעבדה ביולוגית בטקסס. אולם לאוסקר יש רעיונות משלו, ועוד לפני שהגיע הוא מצליח לעורר את חמתו של מושל לואיזיאנה השכנה כשהוא מתערב בבעיות התקציב של בסיס חיל האוויר המקומי. בשביל אוסקר, כל העולם הוא קמפיין והמטרה היא עניין שולי בלבד. עד מהרה הוא הופך את הסדר במעבדה על פיו, ומכאן העניין רק מסתבך, כשלבלגאן מצטרפים חבורות נוודים, הצבא, הנשיא, ההולנדים, ובעצם מי לא.

הספר קולח למדי וכתוב בצורה סאטירית. הוא מזכיר את הסיפורים הקצרים של סטרלינג יותר מאשר את ספריו האחרונים. הבעיה העיקרית היא שהספר גם שולל לחלוטין את היכולת להזדהות עם הדמויות.

כדמות ראשית סטרלינג בחר לתאר פוליטיקאי חלקלק להדהים וחסר רגשות כמעט לחלוטין. יש לגיבור, אמנם, מעין סיפור אהבה בספר, אבל גם הוא די מחוסר רגש אמיתי, כיוון שאפילו במיטה אוסקר מדבר כמו פוליטיקאי. אוסקר הוא פשוט דמות שלא נעים לקרוא עליה, ובטח שאי אפשר להזדהות איתה – לא שהיתה לסטרלינג כוונה כזאת. בסופו של דבר, עם כל השנינות שלו, הספר הוא לא הרבה יותר מסכום רעיונותיו האחרונים של סטרלינג, ומי שקרא אותם לא ימצא כאן הרבה עניין.

עכשיו נותר לי רק לחכות לספר הבא שלו – ספר באורך מלא על גיבורו הקבוע מהסיפורים הקצרים, לגי סטרליץ.

כאן כבר אי אפשר להיכשל.