מוסיקת דם / גרג בר

"מוסיקת-דם" נכתב בתחילה כסיפור קצר, וניתן למצוא אותו בקובץ סיפורים זוכי הוגו שיצא בעברית בשנת 1995. הסיפור הקצר איכזב קמעה ולא בכדי: המסגרת המצומצמת היתה צרה מכדי להסביר את מלוא הרעיון. טוב עשה המחבר שהרחיב והפך את הסיפור הקצר לספר מלא. עוד יותר טוב עשה בר, כשלא נסחף ועצר בדיוק בזמן, שלא כמו רבים מהסופרים האחרים בימינו, שאצלם ב- 286 העמודים הראשונים הגיבור עוד לא יצא מהמיטה.

הסיפור, בקיצור רב, עוסק במיקרו-ביולוג שעוסק בקידוד זכרון לתוך רצפים גנטיים של חיידקים. באופן לא מפתיע, השד קם על יוצרו והיצורים החושבים הזעירים שהוא יוצר מאיימים על המשך קיומה של האנושות. הספר עוסק בסכנות הכרוכות בעיסוק בהנדסה גנטית, ובעצם ממשיך את הקלישאה (האמנם זו רק קלישאה?) על המדען הלא אחראי שבעזרת מניפולציות (גנטיות במקרה שלנו) יכול לגרום, או מביא בפועל, להרס המין האנושי.

אבל הרעיון המרכזי בסיפור הוא מעל ומעבר להנדסה גנטית. הספר הוא אחד משרשרת ספרים המבוססים על אותה תיאוריה. על פי התפיסה שבספר, האדם הוא יצירה בלתי מושלמת וקיים כוח כלשהו (הטבע, אלוהים, או משהו אחר), ששואף לסיים ולהשלים את יצירת האדם ולהביאה לשלמות. בתפיסה זו, העולם המוכר לנו הוא מעין ניסוי בלתי מושלם.

בר מציע במוסיקת-דם אלטרנטיבה שונה מזו שהעלו ספרים כמו "אחר הצהריים הארוך על פני האדמה" של אלדיס, "קץ הילדות" של קלארק, "עיר" של סימאק ואחרים. האלטרנטיבה שלו באה מתוך האדם ולא מגורם חיצוני והוא לוקח אותה לכיוונים חדשים, במה שלדעתי הוא הרעיון המקסים מכולם. בניגוד לרעיונות בספרים האחרים שציינתי, האתגר ב"מוסיקת-דם" הוא פנימי, ולא חיצוני ומהווה התפתחות כמעט טבעית. שיתוף הפעולה והיחס של היצורונים לאחר זמן הלמידה והכבוד שלהם לחיי אנוש, רק מגבירים את ההרגשה שהשינוי הוא מה שהיה צריך להיות ושהיווצרות של תאים מורכבים היתה טעות מלכתחילה. בניגוד לסיפור הקצר, הדגש בספר עובר מהעיסוק בהנדסה הגנטית להתמקדות במשמעויות הפילוסופיות הנלוות לסיפור.

גרג בר לא טרח במיוחד בפיתוח משמעותי של הדמויות בספר, שהרי ממילא, הזהויות שלהם משתנות ללא הכר במהלך העלילה. הדבר לא פוגע, לטעמי, באיכות הספר. הספר בנוי עם סיפור מסגרת, שמתוכו יוצאות כמה עלילות משנה, החוזרות עד מהרה לדרך הראשית. לא תמיד הסיפורים המשניים נגמרים כמו שצריך ואולי פה יש חסרון מסוים.

הכריכה מקסימה ביופייה והתרגום מעולה, מצאתי שגיאת לשון אחת בלבד בספר הזה ולדעתי השגיאה נעשתה בכוונה ועל-פי רוח המקור. אין לי אפשרות להשוות את התרגום למקור, אולם הספר קריא ביותר וכתוב בשפה ברורה ומדוברת. שלא כמו בתרגומים אחרים, המתרגם בחר לעמוד מול קהל הקוראים פנים מול פנים ולדבר אתם בשפה המדוברת. הדבר מאפשר להיכנס לתוך הספר תרתי משמע וממש לחיות אותו במשך כל הקריאה.

"מוסיקת-דם" הוא ספר מומלץ ביותר ואני רק מקווה שעוד ספרים וסיפורים של גרג בר יתורגמו במהרה לעברית.

עוד דבר אחד שאני חייב להוסיף, לא יכולתי שלא להשוות את הגיבורים ב"מוסיקת דם" אל הגיבורים ב"אל בזעיר אנפין" של תיאודור סטארג'ן. מעניין מדוע אפילו שמותיהם של היצורונים, שהם הגיבורים האמיתיים בשני הסיפורים, מאד דומים בשניהם.