ביקורות ספרות

שליש ספר ערפדים, שליש פילם נואר, ושליש אלגוריה למחלת האיידס: בספר האפל והדחוס הזה תמצאו את כל מה שרקוב, חולני וסוטה במין האנושי. סביר להניח שלא תוכלו להניח אותו מידיכם.

מבחינה עלילתית, "האיש במצודה הרמה" לא ראוי להערכה רבה. מבחינה רעיונית ותימטית, לעומת זאת, יש לספר זה רבות להציע, אבל לשם כך לא צריך לכתוב סיפור ארוך כל-כך.

בדרך כלל כשאני רואה ספר שנכתב ע"י יותר מכותב אחד, אני מצפה למוצר בידור קליל, ממוסחר ונעדר מקוריות. במקרה של "סוחרי החלל" המצב שונה.

כשלומדים הסטוריה, אומרים לסטודנטים: שאלת ה"אילו" מאוד מעניינת, אך היא לא רלוונטית למחקר ההיסטורי, כי היסטוריונים קוראים את העבר, ומנסים לתת לו פרשנות על-סמך העובדות המגיעות אליהם. אבל, כל אחד שמתעניין בהיסטוריה באמת, אוהב את שאלת ה"אילו".

הדיסטופיה הקלאסית של יבגני זמיאטין מתארת מציאות קשה בה הפרטיות והזהות האישים אינם עוד. התוצאה מעניינת, אך בעיקר עבור המתעניינים בספרות בדיונית פוליטית ולא במיוחד מבדרת.

ברדבורי הוא סופר שבמה שקראתי ממנו כותב אולי על אנשים, אבל מדבר קודם כל האנושות כולה ועל יצר ההרס העצמי שלה. תיאור זה בולט במיוחד ב'רשימות מן המאדים' (שתורגם גם לעברית) וקיים כמעט באותה מידה גם בפרנהייט 451.

אנוך וואלאס, אמריקני שלחם במלחמת האזרחים, חי עדיין יותר ממאה שנים לאחר מכן בחווה מבודדת באזורים היותר שוממים של מרכז ארצות הברית. הוא חי לו בלי להטריד איש, ובלי שאיש יטריד אותו, ורק הוא יודע שהבית שלו הוא בעצם תחנת דרכים במסלול נסיעה בין-כוכבי נידח.

מסע חד כיווני בזמן למחנה מעצר בעבר הרחוק מאוד מהווה עילה לספר מעניין למדי.

"עולם חדש מופלא" נחשב על ידי רבים כספר מופת. הפער בין ההערכה הרבה לה זכה הספר, ובין תגובתי האישית אליו, מחייב אותי לנסות לתאר מדוע לדעתי עולם חדש מופלא הוא רומאן לא מוצלח. דעת הקטגוריה.