The Book of the Long Sun / Gene Wolfe
אפשר לחשוב על סיפור של וולף כעל ציור של אֵשֶר שבו החללים שאינם מצוירים מהווים ציור בפני עצמו, ציור שנוצר באופן עקיף מתוך הנוכחות של הציור ה"מקורי". באותה צורה נבנה סיפור המסגרת של "ספר השמש הארוכה".
סידרת "ספר השמש הארוכה" מורכבת מארבע ספרים: Nightside of the Long Sun, Lake of the Long Sun, Calde of the Long Sun ו-Exodus From the Long Sun. הסידרה היא חלקו השני של המגנום אופוס האדיר של שלוש השמשות – "ספר השמש החדשה" (חמישה ספרים), "ספר השמש הארוכה (ארבעה) ו"ספר השמש הקצרה" (שלושה).
הסיפור מתרחש בעולם אותו ברא וולף בספר השמש החדשה ומספר את קורותיה של ספינת חלל בשם "דוּר" (Whorl), מעין מושבה ענקית בצורת גליל שבמרכזו נמצאת שמש מלאכותית ומאורכת. דור נשלחה לפני כ-330 שנים על-ידי טָייפוֹן, הרודן בעל שני הראשים ששלט באוּרת' (ופגש פעמיים את סווריאן ב"ספר השמש החדשה"), כדי ליישב מערכת-שמש רחוקה. הספינה נשלטת על-ידי מחשב מרכזי שבו מתקיימים טָייפוֹן ומשפחתו המפלצתית כמעין רוחות רפאים דיגיטליות שֵעטו על עצמם את דמויותיהם של בני-משפחת טָייפוֹן מהמיתולוגיה היוונית. משפחת האלים נערצת על-ידי מיליוני התושבים החיים בערים השונות בדוֹר וממסדר דתי מנהל את הפולחן המקומי בכל עיר. בניגוד לכוונתו של טָייפוֹן וכדי לא לאבד את מעמדם הרם, מסכלים בני-המשפחה את התכנית וכך נותרת הספינה במצב סטטי ומנוון טכנולוגית.
בנתיב המשיחי בו צעד סווריאן, ממעמד של צעיר אלמוני אל כס-המלכות והישועה הרוחנית, צועד כעת הפרוטגוניסט החדש של וולף, האב סִילְק. סילק, מורה ומעין כומר ומגיד-עתידות בדת פגאנית שסוגדת למשפחת האלים, הוא קדוש אדוק ואותנטי בעולם מושחת, והצירוף של צתכונות אופיו – יושר פנימי ודבקות מוסרית – עם נסיבות של משבר פוליטי בוירון, יובילו אותו לעימות עם המציאות המעוותת. את התנועה של סילק בנתיב האמונה יוזם ה'נוכרי', ישות אלוהית חיצונית לדוֹר ולפנתאון האלים, שמתגלה לסילק בעת משחק עם תלמידיו ומנחה אותו לפעול כדי להציל את הכנסייה בה הוא משרת. התגלות זו היא תחילתו של מהלך כפול ובלתי-נמנע, מהלך ארצי ורוחני אל עבר הגאולה.
ככל שהעלילה מתפתחת, סילק נאלץ לבחוש יותר ויותר בעולם התחתון והמושחת של וירון תוך שהוא מתחבר לפושעים, נלקח בשבי מספר פעמים, מבצע גירוש שדים, נפגש עם אלים ומפענח תעלומות על-פי מיטב המסורת של הז'אנר הבלש (כמחווה לאב בראון, גיבורו הבלשי של ג'י. קיי. צ'סטרטון, הנערץ על-ידי וולף). בעדינות ובדיוק מצליח וולף לאפיין את סילק כדמות מוסרית מרתקת ואמיצה, איש צעיר המתחבט בשאלות של אמונה והופך לעת-מצוא למנהיג כריזמטי במציאות המרקיבה של וירון, תוך הדגשת הפגמים באופיו לצד מעלותיו. החלק המרכזי בפולחן האלים שעליו אמון סילק הוא הקרבה של מינחות בעלי-חיים לאלים השונים, וקריאת העתידות על-פי שיירי הבשר. במובן זה מהווה הטקס אנלוגיה מוצלחת למלאכת קריאת הטקסט של ג'ין וולף, טקסט שדורש מהקורא השתתפות פעילה של פענוח ומתן פרשנות.
הדמויות הנעות לאורך ולרוחב העלילה אינן זהות לעצמן ואישיותן יכולה לעבור מטמורפוזה כפי שחווה אותה סילק כאשר הואר על-ידי ה'נוכרי'. הזהות העצמית איננה מושג מובן מאליו, וכשדמות מהווה משכן זמני לישות אלוהית, או מושתלת בגוף אחר, או כאשר דמות ביוֹנית מתוכנתת מחדש, היא איננה עוד כפי שהיתה קודם לכן. דמויות רבות אחרות עוטות עליהן תחפושות מטעות ופועלות בגנבה, כך שאי-הוודאות שורר ביחס לכל. סילק עצמו טועה פעמים רבות בהערכת המציאות ותמונת העולם החלקית שלו היא ביטוי לחלקיות המבט של כל הדמויות בסיפור, פרט אולי לדמות העורב החכם הדובר משפטים בני שתי הברות.
בתוך תמונת אי-הסדר הכאוטית ששוררת בדוֹר ובמסגרת העלילה הפתלתלה מתקיימים קשרים מפתיעים בין אירועים ודמויות שנראים בתחילה נפרדים. בדרך-כלל קשה להבחין בקריאה ראשונה ברמזים השונים שוולף מפזר, אך במבט מדוקדק ניתן להבחין שמקרים ומשפטים שנראו חסרי-משמעות יוצאת דופן (כמו המחזה של ד"ר טאלוס – "חזון אחרית הימים ובראשית") מתגלים כרמזים המבשרים על העתיד לקרות.
ניתן לראות במאות הדמויות, הקולות ותהפוכות העלילה ביטוי למקומו של העולם הארצי בתמונת העולם שמציג וולף. באופן מתומצת וקטגורי ובניגוד לדרך האפיון העדינה והבלתי-ישירה של וולף, ניתן לתאר עולם זה כחלקי ובלתי-ניתן להבנה, עולם מנוון מוסרית וטכנולוגית בו שורר בלבול תמידי שלא מאפשר לדמויות לתפוש את הדברים כפי שהם באמת. במציאות זו מתגבר הלחץ הפנימי ומוליד את ההתפתחות הרוחנית של סילק, מהאמונה הפגאנית נוסח התקופה ההלניסטית, דרך ההארה שהוא חווה על-ידי אל טרנסנדנטי וצמיחתו כמנהיג פוליטי, ועד לאקסודוס הרוחני והפיזי וההתעלות אל מעבר למציאות הארצית. באופן מרומז ובלתי-ישיר ובעזרת שימוש מיומן בארסנל שהעמיד לרשותו הז'אנר של המדע-בדיוני, מצליח וולף ליצור עולם פוליפוני של דמויות ומעמדות ומעמיד בפני הקורא ובפני גיבוריו את האפשרות להינשא ולחרוג אל מעבר לו, אל האמונה והגאולה.
