כשגיבורי על מחפשים אהבה

איש לא ידע מה הפך את ישראל ל"אומת גיבורי-העל". אולי היו אלה הטבות המס החריגות לבעלי כוחות חריגים, אולי המוזרות הכללית של הקיום כאן. מה שברור הוא שסופרמן, קפטן אמריקה, וונדר וומן וכל חבריהם היגרו כאיש אחד לארץ האבות. אפילו איירון מן שכר דירה בשדרות ושינה את שמו ל"חרב הפלדה". וכמו שקורה לרבים, בחייהם החדשים חלקם מצאו אהבה. ואז, לתדהמתם, הם גילו עובדה קשה ומצערת: חוקי המשפחה הישראליים לא מותאמים כלל לגיבורי-על.

כמו כולם, גיבורי-העל אינם חסינים לחיציו של קופידון. רבות נכתב, צויר וצולם על אהבתם של סופרמן ולויס ליין, על הקשר הרומנטי בין וונדר וומן לסטיב טרבור, ועל פלרטוטיו של ספיידרמן עם בטי בראנט, ליז אלן ומרי ג'יין וטסון.

המודל ההטרונורמטיבי של משפחה עם אבא, אמא ו-2.4 ילדים לא פסח על גיבורי-העל. חלקם, יצירי שנות הארבעים והחמישים של המאה העשרים, עוד לכודים במיתוס המשפחה האמריקאית המושלמת – שגם גיבורים צעירים מהם טרם השתררו ממנה. הדוגמה הבולטת היא משפחת סופר-על הנורמטיבית עד שעמום. אך גם הרחק מבוב והלן פאר הנאמנים עד זרא זה לזו ולשלושת ילדיהם, איש לא האשים מעולם אף גיבור-על בהרפתקנות מינית. אפילו הפרועים ביותר מביניהם משתוקקים לשים את הטבעת על האצבע הנכונה. וכך באו לעולם זוגות שחייהם הפרטיים משעממים כשם שעלילותיהם מרתקות, כגון ג'סיקה ג'ונס ולוק קייג', סו סטורם וריד ריצ'רדס, ואפילו הגנרל זוד ורעייתו אורסה.

ידע מין את מינו

אין פלא שרוב גיבורי-העל הנשואים באושר מצאו את המכסה שיתאים לסיר שלהם אצל גיבורי-על כמותם. שוב ושוב עלילות הקומיקס מציבות מכשולים ומהמורות בדרכם של גיבורים וגיבורות שמבקשים למסד את הקשר שלהם עם בן זוג או בת זוג רגילים, לא פעם עם תוצאות הרות אסון. זה פשוט לא הולך.

בישראל מצבם של כל אותם גיבורי-על ציונים יהיה קשה שבעתיים. גם אם יתגברו בהצלחה על כל המכשולים העלילתיים ויבקשו להתחתן כאן כדת וכדין, הם יגלו בדרכם מכשול כביר ששום כוח-על לא יכול לו; מכשול ששורשיו עוד בימי העות'מאנים, שחושל בידי טובי המשפטנים המנדטוריים והודק במשך שנים בשלשלאות של חקיקה ישראלית.

המנגנון החוקי שמסדיר את הנישואים בדין הישראלי הוא הסדר העדה הדתית. הוא ידוע גם בשם שיטת המילֶת, על בסיס המילה ל"עדה דתית" בתורכית עות'מאנית. המושג יכול לכלול כל קבוצה שבין קהילה דתית אוטונומית לאומה ריבונית. בתקופת שלטון המנדט הבריטי עבר המוסד המשפטי של העדה הדתית שינוי ניכר, שיש הרואים בו שיטה חדשה הקשורה רק בעקיפין למוסד העות'מאני. לצרכינו, נגדיר מילֶת כ"עדה דתית מוכרת בישראל".

הסדר המילֶתים בצורתו הנוכחית מעוגן בדבר המלך במועצתו על ארץ ישראל, מתקופת המנדט הבריטי, שחילק את אזרחי ישראל ותושביה ל-14 עדות דתיות – יהודים, מוסלמים, דרוזים, בהאים ושלל עדות נוצריות. העדות הללו מסדירות את ענייני המעמד האישי של הנמנים עימן, ובראשם נישואים וגירושים, בבתי הדין שלהן, על פי הדין הדתי של העדה – ההלכה היהודית, השריעה המוסלמית, הדין הקנוני של העדות הקתוליות או הדין הביזנטי המחייב את העדות הנוצריות-אורתודוקסיות.

עם תום המנדט הבריטי, קיבל ההסדר תוקף חוקי גם במדינת ישראל. על כן, אדם שרוצה להינשא בישראל צריך להשתייך לאחת מהעדות המוכרות, ולהינשא לבן או בת עדתו. יהודים נישאים ליהודיות, מוסלמים למוסלמיות, דרוזים לדרוזיות, נוצרים לנוצריות, בהאים לבהאיות וכיוצא בזה. מי שאינו נמנה עם אחת מ-14 העדות הדתיות המוכרות, אינו יכול להינשא בישראל באופן המוכר על ידי המדינה.

מכאן נוצרו הגבלות רבות. החוק הקיים אינו מאפשר נישואי תערובת בין בני זוג מעדות שונות, שכן רוב הדתות אינן מתירות זאת. הוא כולל עוד מגוון איסורים פרטניים של כל דת ודת – למשל האיסור על נישואי כוהן עם גרושה ביהדות. ודאי שכך הדבר באשר לנישואי בין בני זוג מאותו מין. זו האמת העצובה של דיני המשפחה בישראל.

הדרך לנישואים מחוץ לעדה אינה חסומה לגמרי. אזרחי ישראל יכולים להינשא בחו"ל, והמדינה מכירה בנישואים האלה. גם הפתרון הזה לא נקי מבעיות, אבל זוגות רבים נוקטים בו: פסולי חיתון יהודים, זוגות מעורבים, חילונים שלא רוצים להיות כפופים לדין הדתי, או להט"בים – ששום בית דין דתי בישראל לא מכיר בנישואיהם.

הפתרון הזה לא אידיאלי, אבל הוא פועל. ועדיין, ממתי גיבורי-על בוחרים בפתרון הקל? את רוב העלילות שלהם אפשר היה לפתור בקלות ובמהירות ברבע השעה הראשונה של הסרט או בעמוד הראשון של הקומיקס, ובכל זאת כולם בלי יוצא מן הכלל בוחרים בדרך הקשה. כל מי שראו את "באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק" יסכימו שאפשר היה עם מעט מחשבה ותכנון מראש לגמור את העניין בתוך רבע שעה – אולי אפילו עשרים דקות אם רוצים להעלות למסך גם את גל גדות. במקום זה הם הסתבכו זה עם זה במשך 152 דקות שנדמו לנצח, וכל זה במאבק מול ג'סי אייזנברג – החנון האולטימטיבי מזומבילנד והרשת החברתית. נו, באמת!

צור מחצבתם

אז לאיזו עדה משתייכים גיבורי-העל? לחלקם יש זהות דתית מוגדרת. אמונתם של ת'ור ולוקי מובנת מאליה – הם אלים מהמיתולוגיה הנורדית. במי יאמינו אם לא בעצמם? סופרמן הוא מתודיסט; באטמן כנראה נוצרי אפיסקופלי; קיטי פרייד מהאקס מן היא יהודייה, וכך גם בן גרים (הדבר) מארבעת המופלאים. אך לא נראה שהדת תופסת מקום מרכזי בחייהם. הם פשוט גדלו בקהילה מסוימת.

קחו לדוגמה את סופרמן. הוא גדל והתחנך בסמולוויל, אצל משפחת קנט הנוצרית-מתודיסטית. ייתכן שחווה משבר אמונה כשנודע לו מוצאו האמיתי, כי היקום שבו הוא חי שונה מאוד מזה שמתארת הברית החדשה. מכל מקום, שמותיהם של בני המשפחה קל-אל וג'ור-אל מרמזים על סבטקסט יהודי משמעותי ברקע של סופרמן, דבר שאיש הפלדה מן הסתם נתן עליו את הדעת. ובכל זאת, חוברת "סופרמן מניח תפילין" טרם באה לעולם, וסופרמן, תינוק שנשבה, עודו מתודיסט. אפשר לומר בהכללה כי דתם של גיבורי-העל היא הסוואה דקה למוצא אתני. אם גדלת במערב התיכון של ארצות הברית למשפחה לבנה, דינך להיות מתודיסט. אם נולדת בווקנדה, תשתייך לכת הפנתר השחור.

גם שיטת המילֶת הישראלית אינה אלא מסווה דק לחלוקה אתנית. ההבחנה בין העדות הדתיות אינה על רקע של אמונה דתית, אלא של מוצא. ולכן גם יהודי חילוני לחלוטין ישתייך כל חייו לעדה היהודית, ואילו כשדי אוניאטי (יש מילֶת כזה!) נולד כשדי אוניאטי, וכפוף לדיני האישות של עדתו גם אם ביקר בכנסייה הכשדית מדי יום א', ושמר באדיקות על הצומות והמועדים, וגם אם לא.

אף שאפשר לעבור בין מילֶתים באמצעות המרת דת, זוהי אפשרות שרק מעטים בוחרים לנצל. יש גם עדות שאינן מאפשרות המרה לדתן, כגון העדה הדרוזית. עיקר מהותו של ההסדר בימינו היא שמירה על קווי הפרדה אתניים, בין יהודים לבין מי שאינם יהודים, והפרדה אתנית מסוימת בין סוגים שונים של מי שאינו יהודי. השאלה אינה מהי דתם של גיבורי-העל?, שיכולה להיות שאלה עמוקה מיני ים בהינתן התובנות המיוחדות שרכשו גיבורים אלו בחייהם, אלא מהו מוצאם.

סיפורי מוצא

מהו מוצאם האתני של גיבורי-העל? כשמדובר בישראלים השורשיים התשובה פשוטה. סברה-מן, אורי און, עוזי אגדה אורבנית ופלאפל מן הם יהודים כשרים, לרוב יוצג מגן דוד במקום בולט, וברקע של הגיבור יהיה שירות צבאי משמעותי. נראה כי ליוצרי הגיבורים הללו לא הייתה התלבטות של ממש. גם סברה, הגיבורה הישראלית של מרוול, היא יהודייה בשם רות בן-שרף שנולדה בקריית שמונה. נראה – ואשמח להתבדות – שיומה של גיבורת-העל הדרוזית טרם הגיע.

זה החלק הקל. מתחת לפני השטח תוסס גיוון עדתי שיש לקחת בחשבון. סיפורי הרקע של גיבורי-העל מתחלקים לכמה סוגים. הראשון הוא האדם הרגיל, שנחשף לגורם חיצוני ששינה אותו. אצל ספיידר-מן זה היה ארס של עכביש רדיואקטיבי ואילו אצל באטמן, רצח הוריו הותיר אותו עשיר מאוד, כועס מאוד ועם משרת אישי צמוד בשם אלפרד – תנאי מספיק כדי להיות גיבור-על.

גיבור ישראלי מהסוג הזה יהיה ממוצא אתני יהודי ולכן ייטמע בשיטת המילֶת כמו רוב היהודים ילידי הארץ, שיונקים אותה בחלב אימם. אם יתאהב, בחירת ליבו תהיה בודאי ליאת לוין – הכפילה היהודייה הכשרה של לויס ליין הלבנה-פרוטסטנטית, והשניים יינשאו ברבנות כדת וכדין, אם יצליחו להתגבר על יתר המכשולים הטמונים ביחסים בין אדם פשוט לגיבור-על.

שאר הגיבורים, לעומת זאת, מגיעים משלושה מקומות בעייתיים מאוד מבחינה מילֶתית. הראשון מביניהם הוא סיפורי המיתולוגיה. משם מגיעים כמובן האלים הנורדיים ת'ור ולוקי, אך גם וונדר וומן האמזונה ואקווה-מן תושב אטלנטיס. למרבה הצער, רשימת 14 העדות המוכרות בישראל אומנם מכירה בעדה הנוצרית היוונית-אורתודוקסית, אך לא באחותה, העדה היוונית-אלילית, ועל אחת כמה וכמה לא בעדה הנורדית-אלילית הקדומה. מצבם של הגיבורים המיתיים זהה לזה של אלפי הנוצרים הפרבוסלבים בישראל, שאינם יכולים להינשא על פי דתם באופן מוכר, שכן החוק אינו מכיר בבית דין רשמי של עדתם שיסדיר את נישואיהם.

מקום נוסף הוא החלל החיצון. מעצם מהותה של שיטת המילֶת, חייזרים כמו סופרמן אינם יכולים להשתלב בה. ומכיוון שקריפטון הושמד, בלאו הכי לא יכולים להיות בתי דין לענייני משפחה של העדה הקריפטונית בשום מקום בגלקסיה.

באופן דומה אפשר להתייחס גם לגיבורי-העל המוטנטים. בחשיבה המילֶתית עשויה להתעורר לגביהם ולגבי החייזרים השאלה אם הם בכלל בני אדם. לתשובה יש פנים לכאן ולכאן. אני מניח שהרבנות לא תוותר על רות בן-שרף, ותטען שמשנולדה יהודייה, היא תמשיך להשתייך לעדה היהודית, ותהיה כפופה לתחולת חוק בתי דין רבניים (נישואים וגירושים), התשי"ג – 1953. מגנטו, יהודי בעצמו ואף ניצול שואה, הוא דמות שמורדת בכל המוסכמות, ואף פועל להפריד בין בני האדם למוטנטים, מתוך תפיסה שרואה במוטנטים קפיצת מדרגה אבולוציונית שיש לראות בה מין ביולוגי שונה. דמותו תשמש מודל לאי-השתלבות מוטנטית בשיטת המילֶת. אחרי הכול, אם אנו דוחים מהעדה היהודית את מי שאינם יהודים כדת וכדין, מדוע נכניס אליה את מי שאינו אדם?

אויב-על שאין לעמוד מולו

אם כן, מתברר שרוב גיבורי-העל לא ישתלבו אם ירצו להינשא – זה לזו, זה לזה, זו לזו, או למי שלא ניחנו בכוחות-על – הם ימצאו את עצמם עומדים לפני מכשול שטרם נולד גיבור-העל שגבר עליו.

פתרון אפשרי אחד הוא כמובן גיור לחומרה, שיעביר גם את המוטנט החייזרי ביותר, או החייזר המוטנטי ביותר לחיקה החם של היהדות. הבעיה היא שגיור דורש השקעה של זמן רב ומאמץ, וקשה לדמיין גיבור-על שיסכים לקבל עליו עול תרי"ג מצוות בנוסח החרדי-אורתודוקסי, הנדרש על מנת להתגייר במדינת ישראל. סביר להניח שסופרמן יהיה מחויב להציל כל חתלתול שייתקע על צמרת עץ בשבת, גם אם יידרש לשם כך לחצות את תחום העירוב ולחלל שבת בפרהסיה. כזה הוא איש הפלדה, שלא ינוח ולא ישקוט למראה חתול – או אדם – במצוקה. ואם בסופרמן עסקינן, נאחל הצלחה למוהל שיצטרך להקיז מאיש הפלדה, שעורו הודף כדורי אקדח, את טיפת הדם הפולחנית הנדרשת לצורך הגיור.

ברור שפתרון כזה יהיה חלקי מאוד. ראשית, מי קבע שגיבורי-העל רוצים להיות דווקא יהודים, ולא בהאים, או נוצרים אוונגליים אפיסקופליים? ואם ימצאו עדה דתית לטעמם – הם יכבלו את עצמם לתחומי העדה ויהיו כפופים לחוקיה. נניח למשל שהפלאש התאסלם במהירות הבזק. כעת הוא יכול להינשא חיש קל לפי דיני האסלאם לכל אישה מוסלמית. אך מה יהיה אם יתאהב דווקא בגבר מוסלמי, או באישה שאינה מוסלמית? הרי דיני האישות של השריעה, שאינם מכירים בנישואים חד-מיניים, עדיין לא יניחו לו למסד את אהבתו.

פתרון יצירתי יותר כבר ידרוש חקיקה של הכנסת, שתרחיב את מוסד המילֶת לשתי עדות חדשות של גיבורי-העל: מארוול ודי-סי. יאמרו מי שיאמרו שזו אינה חלוקה דתית אלא חלוקה מסחרית, אך בל נשלה את עצמנו – זוהי דת לכל דבר. כדי לרצות גם את הספקנים הגדולים ביותר נוכל לייסד את העדה הנורדית-אלילית לגיבורי מארוול, כמחווה לאלים הנורדיים בחבורת האוונג'רס, ואת העדה היוונית-אלילית לגיבורי די-סי לכבוד חברי ליגת הצדק וונדר וומן ואקוומן.

אך למרבה הצעד גם הפתרון הזה לא מספק. נישואים בין גיבורי-על בתוך עדת מארוול או די-סי אומנם יוכרו, אך קלארק קנט מעדת די-סי יוכל רק להביט בערגה באהובתו הבהאית… אם נרשה לעצמנו לרגע להניח הנחה מרחיקת לכת במקצת. השניים לא יוכלו להינשא.

במקרה כזה נוכל אולי לקבוע דינים מאוד מקלים להצטרפות לעדות גיבורי-העל, ואהובתו הבהאית של סופרמן תוכל לזנוח את אמונת אבותיה ולסגוד לאלילי הקומיקס. אך מה יקרה כשגיבור או גיבורה של מארוול יתאהבו בגיבור או גיבורה של די-סי? האם אהבתם של דדפול ושל וונדר וומן תישאר לנצח בלתי ממומשת? האם קפטן אמריקה לא יזכה לענוד טבעת על אצבעו של באטמן? או רובין? או שניהם יחד? מי יוותר על הפרנצ'ייז שלו בשם האהבה? השיטה הזאת יוצרת מחיצות על כל צעד ושעל.

החזון הנחוץ הוא ליצור מתחם נוסח אחוזת אקס, שבו מוטנטים, גיבורי-על ואנשים שמאסו בחלוקה לעדות, חיים את חייהם בלי לאפשר להפרדות האתניות-מילֶתיות להפריע להם. מתחם מבודד כזה, אולי בצפת או במצפה רמון, יהיה מובלעת חוץ-עדתית, שבה אדם נבחן על פי קריטריונים שאינם קשורים לעדה שירש מהוריו, והאהבה החופשית תחצה גבולות של מוטציה, מוצא אתני ואפילו של מרחבי החלל. על המרחב החופשי ומאושר הזה כתב זאב ז'בוטינסקי:

שם ירווה לו משפע, מאושר
בן ערב, בן נצרת ובני,
גם מוטנט, גם מארוול, גם די-סי.