רגע, את אלה כבר קראת?

13 תגובות

  1. מעבר לניטפוק, שה-FF נמשך דקה ו-43 שניות בספר (137 שניות זה מהסדרה), אני מסכים מאוד עם הביקורת.

    הסיפור לא רע, אפילו טוב, אבל גם לא מעולה.
    אבל, הרעיונות שהסופר מעלה, וההשלכות אלינו מדהימים.

    אגב, גם Calculating God של סויר, דומה מאוד מהבחינה הזאת.
    מה קורה לפלאונטולוג שמשתתף במפגש ראשון עם מדענים חייזרים, ומגלה, לתדהמתו, שהם כולם מאמינים באלוהים.

  2. מותר לציין – אחת הסיבות ששמעתי את הספר (וגם כתבתי את הביקורת) זה כדי להקדים את הסדרה.

    אדאמה – רק היום שמעתי גם סיפור מ-Escape Pod של סוייר על הכומר היחידי על מאדים ומה הוא עושה כדי… אהמ… לעורר את הקהילה.

  3. המם…
    מזכיר את "רעידת זמן" אבל להפך. קורט ניצל את הרעיון בשביל לכתוב ספר מדכא להפליא. אני משערת ש FF לא עד כדי כך מדכא.

    וגם, שאלה – הרי הבעיה נפתרת מתחילתה. ברור שהעתיד לא קבוע, כי אנשים מתו במהלך הקפיצה הזו. אז איפה הבעיה כאן?

  4. האנשים שמתו לא זכו לספר מה הם ראו. ואת אותם אנשים, כנראה (לא מציינים את זה בספר), לא ראו גם בעתיד.

  5. אני דווקא חשבתי שבעוד שהרעיון המד"בי (כמו שאתה אומר) מעניין ומעורר מחשבה, אבל הפיתוח שלו בעייתי ממהותו. בסופו של דבר זה הכל מתנקז לשאלה הגדולה הזו – האם העתיד קבוע או לא? גם התשובה שניתנת, וגם ההסבר לתופעה הם קלושים מאד לדעתי ומהרגע שאחד מהם ניתן, הספר מאבד את הדרייב שלו.

להגיב על דדי לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.